היה לי יום טוב למרות כל הקשיים שבו וברגע שרציתי רק לישון ולנוח ולא הייתה לי אפשרות באותו רגע הייתי על סף התמוטטות. לא רק שאני סובלת ממאניה דיפרסיה, עוד לפעמים יוצא לאנשים לראות כשאני חווה את ההפרעה... לא מראה מלבלב..
ואיכשהו למרות שזה הכי לא קשור, כל מה שאני מצליחה לחשוב עליו זה 'הוא'. זה משגע אותי. אני בטוחה שהוא חייב לי הסבר למה הוא ניתק איתי קשר בלי סיבה ושבר לי את הלב, אבל הוא לא יסביר לי.. אני יודעת שפגעתי בו והכל, אבל ניסיתי לכפר על מה שעשיתי כל כך הרבה זמן ובכל הזדמנות שהייתה לי, התנצלתי בפניו. והוא בעצמו קיבל את הסליחה שלי. אז מה הבעיה שלו?
אני חושבת שכל כך התאהבתי בו, ואהבה כואבת, והיא מעוורת, והיא פוגעת בנקודות החלשות שלך.
אני חושבת שאני באמת זקוקה לשינה טובה, אני מקווה לא להתעורר מוקדם, כמו בכל יום בתקופה האחרונה.
היה נחמד לפרוק את כל זה...